ליווי רוחני

הרגע שבו אדם מתבשר על כך שלקה במחלה קשה; בין אם כרונית ובין אם מסכנת-חיים, הוא רגע מערער ומפחיד עבור רוב האנשים. התחושה היא "שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים" ולרוב יש צורך להתארגן מחדש הן בהיבט התפקודי / רפואי, והן בהיבט הרגשי והרוחני.

בזמן כזה אדם עשוי לרצות להתייחס לעברו, לתכלית חייו ומשמעותו, וכן להתייחס לכמיהות נסתרות לצמיחה רוחנית.

בשנים הרבות בהן אני תומכת באנשים במסעות הקשים של חייהם בהתמודדות עם מחלה, מוות ואובדן, עמדתי על הצורך להתייחס למורכבות שבהתמודדות:
מצד אחד להעניק מידע חיוני מבחינה ארגונית, מערכתית והתייחסות רפואית, ומאידך לסייע בריפוי רגשי ורוחני, מתוך אמונה שכל מחלה היא הזדמנות לצמיחה.

כמלווה רוחנית אני חשה שיש לי תפקיד בסיסי ויסודי – לסייע ולתמוך באחרים לחוות את המציאות והנוכחות של האלוהי (או כל כוח עליון), המקודש והרחב בחייהם של האנשים איתם אני נפגשת (חולים, בני-משפחה או אנשי-צוות רפואי).
הדרך בו זה קורה עוברת באמצעות תקשורת קרובה, מעשים, תפילה ויחסים שנוגעים בנשמה. אני נפגשת עם החולים ומשוחחת איתם על נושאים כמו משמעות ותכלית, על היבטים פילוסופיים ותיאולוגיים וכן גם יומיומיים, ומלווה אותם כשהם מתמודדים עם מצוקות קיומיות (אקזיסטנציאליות), כאב, אובדן וסבל.

אני פוגשת אנשים; חילונים, דתיים, מסורתיים, רוחניים ועוד, כאשר כל אחד מגדיר את תפישתו ורוחניותו על פי הבנתו ומשיכתו.

כמלווה רוחנית אני מאפשרת דיאלוג מעמיק, מתוך אהבה, חמלה ואמפתיה,
מספקת הדרכה רוחנית כאשר זו מתבקשת ונמצאת עימם מתוך הוויה של חסד והקשבה עמוקה.